נזרקנו מהבורא

שאלה: עומר ח'יאם כותב לך, "אנחנו מקור של שמחה וצער, אנחנו כלי קיבול של טומאה ומעיין טהור. פנים רבות לאדם ומכולם משתקף העולם. הוא זעום ונקלה והוא גדול בתכלית". האם אנחנו מכילים בנו גם את הזוהמה או את הטהרה?

תשובתי: גם וגם. נזרקנו מהבורא לכיוון ההפוך לו.

שאלה: אנחנו לא מרגישים את הבורא?

תשובתי: לא, אנחנו לא מרגישים את הבורא, לא מרגישים קרבה אליו, לא מרגישים את הנחיצות להתקרב אליו, אנחנו פשוט הכנסנו את כל הדברים המזוהמים ביותר לתוכנו. טומאה וזוהמה הכוונה היא, שאנחנו שוללים עולם שיש בו בורא, ולא חשוב לנו הקשר עם הבורא אלא שיהיה לנו בידיים נשק.

שאלה: אבל אמרת שיש בנו גם איזושהי טהרה וזכות. מהי?

תשובתי: דווקא בגלל שאנחנו לא יכולים להכיר במצב שלנו, זה מה שמציל אותנו. ככל שאנחנו מרוחקים מהבורא, שאנחנו מקבלים את החלטתו, תופסים אותה, אז סולחים לנו מלמעלה, היות ואנחנו באמת דור שהלך לאיבוד. הנקיות היא בכך ששום דבר לא נדבק אלינו, אנחנו לא מתלכלכים מהזוהמה שבנו כיוון שגם אותה אנחנו לא מרגישים.

שאלה: אנחנו לא מרגישים שאנחנו כאלה מזוהמים רעים?

תשובתי: כן. זוהיטהרה שעוזרת לטיפה של נקיות, היא עוזרת ותומכת בנו.

שאלה: אבל אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו כאלה שפלים כדי לעלות מזה?

תשובתי: לא לא צריך עד כדי כך, אלא מספיק איך שאנחנו. צריך לעבוד על זה, אבל עד כמה שזה יתגלה בנו, זה מספיק.

שאלה: הפכת להיות רך יותר כלפי בני האדם?

תשובתי: לא, אני פשוט מתייחס לדור שבו אני חי, שאותו אני רואה, לפי איך שהם מגיבים לכל דבר, ועד כמה הבורא מאפשר להם להרגיש מי הם ומה הם. והיתר יגיע. אין לכך שום פתרון חיובי, אנחנו בהכרח צריכים להבין שאנחנו לבד מול הבורא.

מתוך התוכנית "חדשות ברוסית", 26.2.2024